ראג׳ה יוגה במסורת הבריגהו יוגה - ענבל עמית

הלו היברוס אנד שיברוס, ברוכים הבאים למרד החליפים. 

קצת קשה לדבר על רוחניות היום בלי להיתקל בציניות. האמת שגם אני תמיד חשבתי שמדיטציה וחקירה רוחנית היא פריבלגיה ששיכת בעיקר להיפים מחבקי עצים.

מנאר אישתי הייתה זאת שהציתה אצלי את הסקרנות לעולם הזה וגרמה לי להוריד את חומות הציניות בפעם הראשונה. כשחזרנו מאוקראינה ב 2018 אחרי הרפתקה עסקית כושלת שלי, הדבר הראשון שעשיתי היה להירשם לקורס ויפאסנה בן 10 ימים. נרשמתי לקורס כי הרגשתי שאני חייב עוגן כלשהו בחיי והייתה לי תחושה שאמצא עוגן כזה שם בקורס ההוא. 

הקורס ההוא היה כנראה הדבר היחיד הכי קשה שעשיתי בחיי עד אז, אבל הוא שינה את חיי לעד. הוא פתח לי פתח לעולם רוחני טהור שאכן הפך להיות עוגן בחיי. אבל הרוחניות לא מתחילה ולא נגמרת בויפאסנה, כולנו יצורים רוחניים, פיזיים ומנטאליים. ועבור כל אלה, מבחינתי לפחות - אין כמו היוגה כדי "לעשות סדר" ולהביא שקט, שלווה ואהבה. 

מצרכים נדירים בימינו לצערי. 

היוגה היא הרבה דברים עבור הרבה אנשים, ולכל אחד יש מושג משלו מה בכלל משמעות המילה "יוגה", אבל מבחינתי. יוגה היא שיטה פשוטה (זה שהיא פשוטה לא עושה אותה לקלה) של איך לתפעל לחיות ולהיות בתוך גוף ונפש אנושיים. זה ספר ההדרכה שלא קיבלנו מהמפעל שייצר את הגוף שלנו. 

תחשבו על זה, אתם קונים טלפון וכתוב לכם שם איך להפעיל את המכשיר. אבל מה עם המכשיר הכי מתוחכם שקיבלנו במתנה? הגוף הזה? התודעה הזאת? 
כפי שאני רואה את הדברים היום, זה קצת מוזר לי שאנחנו ממהרים ללמד את הילדים שלנו היסטוריה, לשון, דקדוק ודברים על העולם החיצון עוד לפני שהתחלנו ללמוד על העולם הפנימי שלנו. בעולם אחר, אוטופי משהו אולי עבורי, ילדים היו לומדים יוגה ורק יוגה בשנים הראשונות שלהם בבית הספר. 

בפרק הזה אירחתי את ענבל עמית. ענבל היא המורה המהממת שלי ליוגה, היא מורה ומדריכה של ראג'ה יוגה בבית הספר של ד"ר אודי בילו. בשיחה דיברנו על המסע שלה אל עבר הרוחניות ואיך היא גילתה את היוגה, מה זה יוגה עבורה ומה באמת הקסם המיוחד שיש למסורת ההודית העתיקה. כמובן שגם דיברנו על הודו ועל מסורות היוגה העתיקות שקיבלנו מהמורים שלנו מתת היבשת. 

גבירותיי ורבותיי, 
היא מלאת נועם וחן, אינטלגנציה ורוגע כמו מים שקטים באגם.
היא גמישה רכה ואוהבת כמו שרק מורה טובה יכולה להיות
ענבל עמית המהממת 
האזנה נעימה